הבטחת הבחירות של דגל התורה והמפלגות החרדיות להשוואת ששכר המורים והמורות החרדיות ברשת החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני לשכר המורים במשק מגיע לנקודת הכרעה ומימוש.ועדת הכספים מתכנסת כעת לדיון מיוחד בנושא השוואת התקציב של מערכת החינוך החרדית ותיקון האפליה המתמשכת שנים רבות, בהשתתפות שר החינוך יואב קיש, השר במשרד החינוך חיים ביטון ועשרות ראשי רשויות מכל רחבי הארץ.

יו"ר הועדה ח"כ משה גפני שעיגן החלטה זו כהבטחת בחירות רשמית אמר: "המציאות שהייתה במשך כל השנים שתקציב הרשתות החרדיות הלך ונשחק לא תהיה עוד".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח את הדיון: "הייתי שותף להסכם הקואליציוני, יש פה את מרכז המחקר והמידע של הכנסת שביקשתי מהם להכין מסמך, המציאות של מה שהיה במשך כל השנים שהלך ונשחק זה שתקציב הרשתות צריך להיות 100 אחוז, ככלל ילדי ישראל, המוכשר אמור לקבל 75 אחוז, ומוסדות הפטור 55 אחוז מילד בחינוך הרשמי. בפועל הרשתות מקבלות 81 אחוז במקום 100, המוכר שאינו רשמי מקבל 42.2 במקום 75 אחוז, ומוסדות הפטור מקבלים 23.7 אחוזים על פי המסמך.

"יש סעיף שמדבר על השלטון המקומי, זה לא מרכז ההסכם, אנחנו לא עוסקים בזה עכשיו, שנגיע לזה נשב עם השלטון המקומי. אנחנו מרגישים עצמנו ידידים של השלטון המקומי, לא נרצה להטיל עליו משהו שהוא לא מתוקצב תמורתו. הדיון האמיתי הוא הכסף הגדול שמדובר על מורה או מורה, גננת או בכל מקום אחר, למעט התיכונים. הפיקוח בעיקר בבתי הספר החרדים וגני הילדים. אני מודה לשר החינוך שמפנה את זמנו להגיע לדיון הזה, וגם לשר במשרד החינוך חיים ביטון. רק לאחרונה חתמו על הסכם עם המורים, המורים החרדים מחוץ לעניין, מול 9,000 ₪ למורה מתחיל, מורה בחינוך החרדי מקבל 4000-5000 ₪. התוצאה היא בלתי נסבלת, אנשים חוזרים עם משכורת שהיא חרפת רעב".

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי: "הוצאנו מכתב ביום ראשון לפני שבוע, המכתב דיבר על 2 דברים ברורים, 1 הרחבת חוק נהרי והמשמעות על הרשויות המקומיות. בחלק של משרד החינוך, לחלוטין, ואמרתי את זה גם לאוצר, מי שיושב שם ידע להביא את החלק הזה. הדבר השני עליו הזדעקנו זה החלק של הרשויות המקומיות, 1.18 מיליארד ₪ בחלק של השלטון המקומי, תסתכלו על מי שלא חתם, הם הראשונים לפנות עלי, כי הם מבינים את המשמעות. יש פה רשויות שבלאו הכי מקבלות מענק איזון, אין להן אפשרות להחזיק את עצמן, והחלק הזה גורע אותן לגמרי, בטח בצורה שרוצים להכניס. יש 3 מסלולים במדינת ישראל, מטילים עלינו פיקוח מלא, על כל שקל שאנחנו מוציאים, מוכשר ופטור אין לנו שליטה וזה בסדר. האוצר ומשרד החינוך היה צריך למצוא את הדרך הישירה, ואז היה פוטר את כל הבעיה. אם אנחנו חלק מהעניין אז החובות והזכויות גם חלות עלינו, היום אין בקרה על שום שקל שיוצא".

"עניין נוסף שבמכתב, שרשת חינוך עצמאית היא סוג של רשות נדלנית, היא יכולה להחליט, זה לא יקרה, אף אחד לא יוציא ברשות מקומית אישור בנייה בלי המסלול הקבוע. לצד זה, אין לנו התנגדות לשום תוספת תקציבית. בסוף החלק המשמעותי יותר זה המוכש"ר בראשי הרשויות, עשרות אחוזים ברשויות זה מוסדות של התנועה האיסלמית, ראשי הרשויות האלה הם שאומרים שאנחנו לא מבינים את הנזק שאנחנו עושים להם, ככל שלא נעשה את זה בשום שכל, אנחנו נגרום נזק אדיר".

השר במשרד האוצר, חיים ביטון: "אין בהסכם הקואליציוני היתר בנייה למישהו. , אני מברך את השר קיש שדופק על השולחן ואומר שיהיה פה שוויון. בנושא של ראשי הרשויות, יש את חוק נהרי שמיושם חלקית, זה חוק שעדיין יש בו אפליה מסויימת. בעיריות אתה עדיין מתוקצב חלקית. זה לא מיושם ויש אפליה מובנית הרבה מאוד שנים בנושא הזה, בנינו לעצמנו כלים מסויימים, ויש ליישם אותם".

ח"כ אביגדור ליברמן: "אומר למה הגעתי לוועדה למרות שאני לא חבר בה, שיו"ר ועדת הכספים פונה לראשי רשויות ואומר נבוא חשבון עם כל אלה שחתמו על המכתב, זה מסר".

ח"כ גפני: שמעת את כל הנאום שלי?

ח"כ אביגדור ליברמן: "שמעתי את מה ששידרו בטלוויזיה, זה באמת ניסיון להלך אימים. בנקודה השנייה, הזדמנות שווה לכל ילד, שזה קודם כל לימודי ליבה, אנגלית ומחשב. גם פה אי אפשר לא לקחת את זה בחשבון שמדינה שרוצה לעודד כלכלה, אם לא נדע לייצר כסף אי אפשר לקחת אותו, זה יותר הייטק, יותר מחשבים, יותר מורים עם תואר שני שמסוגלים להכין תלמידים ל-5 יחידות לימוד. הזדמנות שווה זה קודם כל השכלה, כך ימצא תעסוקה ושכר גבוה יותר. מי שמונע הזדמנות שווה מאותם ילדים זה קודם אותם אנשים שהכניסו אותם למערכת ללא לימודי ליבה. אני זוכר את שר החינוך שהיה פעיל ושבת רעב, דיבר על שיוויון בנטל, זה גם בשירות צבאי וגם בתעסוקה. גם פה אנחנו רחוקים וכל שנה מתרחקים יותר. חוק נהרי נולד בחטא ואין לו מקום. הממשלה הבאה שנהייה, אחד הדברים הראשונים שנבטל זה חוק נהרי. צריך שיוויון מוחלט לכל הילדים ולכל המבוגרים".

כזכור, לפני כעשרים ימים ח"כ ולדימיר בליאק ומיכל שיר מ'יש עתיד' ניסו לחסום את העברת ההחלטה ועשו כל מאמץ במסגרת ועדת הכספים על מנת לעכב את הפניה בתרגילים פרלמנטרים שונים, בהם התייעצות סיעתית ורביזיה.